נחפשה דרכינו

בעולם העסקי והארגוני יש ישיבות הפקת לקחים וישיבות אסטרטגיה.
אנחנו יודעים לנעוץ את זה ביומן ולהקדיש לזה זמן.
כל צוות מקצועי מבין שהתבוננות רפלקטיבית על התהליכים היא תנאי הכרחי להתפתחות ושיפור.

אבל משום מה אנחנו, בני האדם הפרטיים, לא נועצים לנו ביומן פע"ע – פגישה עם עצמי.
לא מקדישים זמן מובנה להתבוננות על ההיבטים הרוחניים שלנו, על המידות,
על ההתנהגות שלנו בעבודה, בבית, במערכות היחסים שלנו.

אבא ז"ל היה כל ערב יושב ועושה חשבון נפש בעזרת חוברת שהוא הוציא בשם "נחפשה דרכינו".
החוברת הייתה מחולקת לשבועות ולחודשים, ויצרה מסגרת מובנית לצמיחה רוחנית.
המתודולוגיה שלו הייתה פשוטה אך חזקה:
התחייבות שבועית: בתחילת כל שבוע הוא היה רושם את הקבלות שהוא מקבל על עצמו לאותו שבוע.
מעקב יומי: בכל יום הוא היה נותן לעצמו ציון על הביצוע.
הערכה שבועית: בסוף השבוע הוא היה עוקב לראות איפה קשה לו יותר ואיפה הוא הצליח להתקדם.
קבלה חודשית: מעבר לזה הייתה לו התחייבות חודשית שפעם בחודש הוא היה בוחן אם עמד בה או לא.

הסוד: צעדים קטנים ואמינים
הקבלות של אבא לא היו גדולות – הן היו קטנות ועקביות. זה היה סוד ההצלחה שלו:
ללכת על קטן אבל בטוח.
בפטירתו בטרם עת בגיל 53, הוא הספיק להגיע כל כך רחוק דווקא בזכות הצעדים הקטנים והההתמדה היומית.

השבוע אני מתחילה ללמד קורסי סוציולוגיה ופסיכולוגיה במסלול תעשייה וניהול.
סוציולוגיה מדברת עלינו כחברה – איך אנחנו מתפקדים כקהילה,
איך המבנים החברתיים משפיעים עלינו, ואיך אנחנו יכולים לשנות מערכות לטובה.

פסיכולוגיה מדברת על הפרט, על הנפש מבפנים – איך אני כיחיד יכול לגדול,
להשתנות, ולהשפיע על עולמי הפרטי.

כשקורים אסונות כמו הפיגוע הקשה שהיה השבוע והמטען שהתפוצץ על חיילים בעזה-
אנחנו צריכים להסתכל עליהם בשתי עדשות במקביל:
1. המבט הכללי (הסוציולוגי)
מה אנחנו כחברה יכולים לעשות יותר זה למען זה?
איך נוכל להגביר את הזכויות שלנו כעם, לעזור אחד לשני, להתפלל אחד על האחר וכו'
2. המבט הפרטי (הפסיכולוגי)
איזו קבלה קטנה אוכל לקבל על עצמי? קטנה אבל עקבית.
שינוי קטן, חודו של מחט שיתן לי ערך גדול.

שני המימדים הללו משלימים זה את זה. החברה משתנה כשהפרטים שמרכיבים אותה משתנים,
והפרטים זקוקים לחברה תומכת כדי לגדול.

"נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'"

דסי רוזן-יועצת ארגונית
מלווה מנהלים ומנחת סדנאות