הלכתי לנחם וחזרתי מנוחמת

"מתי בפעם האחרונה פגשתם מישהו סתם ככה? לא כדי להציע משהו. לא כדי למכור. לא כדי לקדם פרויקט או לגייס לקוח.
רק כדי לדבר. להרחיב אופקים. ללמוד משהו חדש."
השאלה הזאת של נירית כהן, מומחית לעולם העבודה החדש,תפסה אותי כי השבוע זה בדיוק קרה לי,
נסענו קבוצת נשים לנחם חברה בקהילה שאבא שלה נפטר. כל הדרך הלוך וחזור פטפטנו, צחקנו והעלנו זכרונות.
הלכתי לנחם וחזרתי מנוחמת.
זה היה כל כך מאוורר לפגוש סתם חברות באמצע החיים. וזאת מציאות שלא קורית אצלי ביום יום.
אם פעם עוד הייתי יורדת לגינה כשהילדים היו קטנים, לאט לאט זה הלך ופחת.
מהעבודה בחוץ חזרתי לעבודה שבבית. לשמחתי, בעבודה היינו גם קבוצת חברות, אז פחות הייתי זקוקה לעוד חברה
אבל היום, כבעלת עסק, החלק החברתי מאוד חסר לי.

הרבה עובדים מתארים שחסרה להם חברה בעבודה – כי הם יושבים בחדר לבד, כי הם עובדים בעיקר מהבית, או כי פשוט אין להם חברה.
מחקרים מראים שבדידות במקום העבודה קשורה לביצועים נמוכים יותר, שביעות רצון מופחתת,
מערכת יחסים גרועה יותר עם המנהל ורמות גבוהות של שחיקה.

בעולם המנהלים התופעה רחבה עוד יותר, מנהלים רבים מתארים תחושת בדידות עמוקה.
בדידות מנהלים – או "בדידות בצמרת" – היא תופעה שבה מנהלים חווים תחושת ניכור ובידוד,
הנובעת מהעומס, הלחץ  וחוסר הזמן וכן מהנטל של קבלת החלטות קשות,
הצורך בשמירה על דיסקרטיות והריחוק החברתי הנוצר ממעמדם.
התחושה מחריפה עוד יותר כאשר מנהל מקודם מתפקידו כעובד והופך מ"אחד מהחבר'ה" למנהל,
דבר שיוצר ריחוק מחבריו לעבודה לשעבר.

כשלא פוגשים באופן אוטומטי חברה ביום יום, מאוד קשה ליצור וליזום קשרים ולהיפגש סתם כך בלי סיבה.
ותמיד זה נדחה עם דברים דחופים יותר.
כמו שאומרת טלי סגל: "מאחורי הדחוף יש דוחף ומאחורי הצמיחה יש את עצמך".

לכן כשפנתה אלי קולגה ואמרה לי: "דסי, בואי נפגש", באינסטינקט הראשון רציתי להגיד לה:
"תקשיבי, אני בעומס מטורף ואין לי זמן לזה."
אבל ברגע שלאחר מכן עצרתי את עצמי ואמרתי "כן" כי ידעתי שהקידום החברתי שלי הוא צמיחה עבורי.

אתמול הבת שלי אמרה לי: "אמא יש לנו מחברת חדשה שקוראים לה:"פסק זמן" וכל שבועיים אנחנו נעצור ונעשה פעילות חוויתית"

אז בואו ניקח גם אנחנו "פסקי זמן" לריענון חברתי וזה יכול להיות בדרכים הבאות:
1. לנעוץ ביומן פגישות חברתיות
2. לשבת עם חברה בעבודה ולאכול ארוחת צהריים יחד
3. ללכת לקורס
4. לצאת לחוג
5. להצטרף לקהילה מקצועית
6. להגיד "כן" כשמזמינים אותך להיפגש
7. להתנדב

כמו שנאמר:
"דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה" (משלי פרק יב פואומר רש"י דאגה בלב איש ישחנה – ישיחנה מדעתו ,ודבר טוב – שינחמנו חבירו , ישמח את הדאגה.

אל תוותרו על חברה כדי לפרוק, להשתחרר ובעיקר לצמוח ולחייך

מתי לאחרונה יצא לכם להפגש סתם רק כדי לדבר?

דסי רוזן-יועצת ארגונית
מלווה מנהלים ומנחת סדנאות