מחשבות, תובנות וכלים לניהול

היי אתה איתי?

אתה מרגיש טוב? כשניהלתי את חנן(שם בדוי) תקופה קצרה, שמתי לב למשהו מדאיג:גוון העור שלו היה צהוב, היה ריח של אלכוהול מהפה, וראיתי בקבוק אלכוהול קטן על המדף לידו.כשסיפרתי את זה לאנשים, הם אמרו לי שאני מדברת שטויות והוא תמיד היה צהוב.אבל כנראה שזה כן הדהד, עד שזה הגיע למשאבי

לפוסט המלא

את שיושבת לך שם בתפקיד המנהלת

את שיושבת לך שם בתפקיד המנהלתחוטפת מכל הכיווניםמהבוס שמעלייךהעובדים שתחתייךוהלקוחות שסביבותייךואת שומרת על פלך השתיקה למה לא עמדת בזמן?למה הכל מתעכב?את הבטחת שתעמדי ביעדיםאז איפה הדברים עומדים?ואת שומרת על פלך השתיקה את רוצה להגיד שאת לא אשמהאת רוצה להגיד שעשית הכלאת רוצה להגיד שבאמת ניסיתשעשית במקומםששאלת לשלומםשפרשת שטיח לכבודםואת שומרת על פלך השתיקה את

לפוסט המלא

תמדדו לי חם…

איך אתם באמת יודעים אם העובדים שלכם מרוצים?איך אתן בודקות אם הצוות שלכן ממצה את הפוטנציאל שלו? אנחנו רגילים למדוד הצלחה לפי תפוקות, עמידה ביעדים, אחוזי הצלחה.אבל האם זה כל הסיפור?האם אתם מודדים גם תהליך ולא רק תוצאה?האם יש לכם כלים לזהות התפתחות אישית, תרומה לצוות, או מוטיבציה פנימית?כי לפעמים:-העובד

לפוסט המלא

אני חקלאית

כשאנחנו חושבים על חקלאות, אנחנו רואים תהליך איטי ומתמשך. החקלאי זורע את הזרע בקרקע, משקה, מטפח, אבל לא קורה כלום רק שקט, דממה ואדמה חרושה. הזרע מתחבא לו באדמה ונרקב לאיטו אבל אז דווקא ברגע הזה שהכל נראה אבוד מתחילה הצמיחה ויוצא לו עלעל קטן ירוק ורענן , השדה פורח

לפוסט המלא

"ענוחה" או מנוחה?

שופטת בית הדין לעבודה, ד"ר חני אופק-גנדלר, טבעה מושג גאוני שמתאר בדיוק את המציאות שלנו: "ענוחה" – שילוב של עבודה ומנוחה שהפך למגיפה של העידן הדיגיטלי.אנחנו לוקחים את העבודה הביתה, עונים לטלפונים בהליכה בערב.זמינים למיילים בכל שעות היממה, ומחליפים הודעות ווטסאפ בזמן ארוחות עם המשפחה/משחק עם הילדים.הגבול בין עבודה לחיים

לפוסט המלא

בת מצווה של בתי

היום הבת מצווה של בתי הבכורה(אחרי 2 בנים)מזכירה לעצמי בתוך כל השמנות והקצפותשעיקר היום עבורה הוא קבלת עול תורה ומצוותובתוך כל האסונות והצרותעוד ילדה הולכת להוסיף זכויותאקח לי היום כמה רגעים של נחת ושמחהאחרי 12 שנים של חינוך והשקעהשל ערכים ודוגמאלראות אותה ממשיכה את הדרךלראות אותה שמחה ומוארת והלוואי ונדע

לפוסט המלא

איזה מנהיגה אני?

אתמול עשיתי כנס אלולי למנהלות הקהילה שלי-קהילת מנהלות הייטק חרדיות.תחת הכותרת מנהיגות-👈 "להנהיג את עצמי"-ארחתי את Tali Segal – Founder and CEO of BoBazman שדיברה על כל הדברים החשובים לנו שאנחנו לא עושים ורק דוחים ודוחים, היא הראתה איך AI יכול לעזור לנו במניעת הדחיינות.👈"יש מנהיג לבירה" – זכיתי לארח

לפוסט המלא

נחפשה דרכינו

בעולם העסקי והארגוני יש ישיבות הפקת לקחים וישיבות אסטרטגיה.אנחנו יודעים לנעוץ את זה ביומן ולהקדיש לזה זמן.כל צוות מקצועי מבין שהתבוננות רפלקטיבית על התהליכים היא תנאי הכרחי להתפתחות ושיפור. אבל משום מה אנחנו, בני האדם הפרטיים, לא נועצים לנו ביומן פע"ע – פגישה עם עצמי.לא מקדישים זמן מובנה להתבוננות על ההיבטים הרוחניים

לפוסט המלא

רגל נפוחה וחיים מלאים

הרגל התנפחה לי בר"ה כך שביליתי את היום בחדר מיון בשל חשש לפקקת ברגלברוך ד' הכל תקין.ישבה לידי אישה מבוגרת, יותר צעירה מאמא שלי אך נראית מבוגרת ממנה בעשור לפחות.שוחחנו מעט והיא ספרה שהיא גרושה ללא ילדים, מידי פעם היא צחקה מבדיחה ששלחו לה בוואטסאפ ובגדול הייתה משועממת נורא נורא.אני יושבת

לפוסט המלא

I can do it

יש הרבה סוגי שיחות שנוהגים לעשות:שיחת "יחסינו לאן?"שיחת "כלכלינו מניין?"שיחת "ילדינו על ענן" ועוד ועוד אני רוצה הפעם לדבר על שיחה אחרת:שיחת "הרמת המוטיבציה להנעת העסק שלי אחרי החגים"כשזה העסק שלי האחריות היא עליאין לי בוס שיושב לי על הראשאין לי דוח נוכחותוגם אם יש לקוחות שמחכים, תמיד צריך ליצור

לפוסט המלא

השאירו פרטים וניצור קשר בהקדם

האתר משתמש בעוגיות (Cookies) כדי לשפר את חוויית הגלישה, לנתח שימוש באתר ולהציג תוכן והצעות מותאמות.
בלחיצה על “אישור” או בהמשך גלישה באתר — את/ה מסכימ/ה לשימוש בעוגיות.